פסק-דין בתיק ת"א 45312-07

1.       בפני תביעה כספית בסך של 217,238.98 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבע.          
 

טענות הצדדים

2.       התובעת היא קרן פנסיה המנוהלת ע"י הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ועוסקת בין היתר בביטוח. הנתבע הוא תאגיד בנקאי.

3.       כנטען בכתב התביעה, התובעת מנהלת חשבון עו"ש אצל הנתבע שמספרו ****** בסניף המרכזי (להלן "החשבון"), וביום 4/8/06 שילם הנתבע מחשבון התובעת סך של 211,250.98 ש"ח לחשבון השייך למר שאדי נאסר, בסניף כפר סבא של בנק לאומי. התובעת הוסיפה וטענה כי מעולם לא נתנה לנתבע הוראה לשלם למר שאדי נאסר את הסכום הנ"ל או כל סכום אחר. כן עלה כי הוצג לנתבע מסמך אשר התיימר להיות שיק מס' 11-1655, ז"פ 21/7/06 החתום על ידי התובעת לפקודת שאדי נאסר, אשר כונה השיק המזויף (להלן "השיק"). כן נטען כי הנתבע לא זיהה את השיק כמזויף, ומכאן שעל הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה הנ"ל.

4.       בכתב ההגנה מטעם הנתבע נטען בין השאר כי השיק אכן כובד, אולם זאת לאחר שניתן אישור טלפוני לתשלומו מנציג התובעת מר מנחם, וכאשר בדיקה ויזואלית של פקיד הבנק לא העלתה כל חשד או גילוי שהשיק אינו תקין. עוד נטען כי חברת הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ולא התובעת שלחה ביום 27.9.06, בחלוף כחודש וחצי מיום תשלום השיק, הוראה לנתבע לביטול השיק תוך ציון מספר השיק אך עם מספר חשבון אחר. ביום 15.10.06, כחודשיים לאחר מועד תשלום השיק, התבקש הנתבע לבטל את השיק אשר לטענת התובעת נרשם לפקודתו של מר פיק אנטוני, ומכאן שמדובר לכל היותר בזיוף חתימת ההיסב. כן נטען כי במקרה זה מדובר ברשלנות תורמת בשיעור של 100% מצידה של התובעת.

5.       הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ וכנגד מר שאדי נאסר. לטענתו, צד ג' 1 (בל"ל) התרשל בעת שלא גילה שמדובר בשיק מזויף, וצד ג' 2 הוא זה שזייף את השיק.

6.       צד ג' 1 טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי הבנק, אשר פעל כבנק גובה, נהג בנסיבות העניין כפי שבנקאי סביר ומיומן היה פועל, שכן אין כל חובה לבנק גובה לבדוק אם השיק מזויף, וזאת במיוחד כשלא היה לצד ג' 1 כל קשר עם מושך השיק.

7.       בהחלטת כב' השופט שינמן מיום 5/5/08 שניתנה בבקשת התובעת להורות על היפוך נטל הבאת הראיות בתיק, נקבע כי "במקרה דנן מדובר בהודאה והדחה, שכן המבקש מצד אחד מודה כי שילם כספים מחשבונה של המשיבה, אולם הוא טוען כי עשה זאת לאחר שהוצג בפניו שיק שנחזה להיות תקין, הנטל להוכיח כי השיק שבגינו שולמו הכספים למר נאסר, הינו תקין, מוטל על הבנק והוא זה שעליו לפתוח בהבאת הראיות". לאחר מכן, נקבע בפסקת "סוף דבר" שבהחלטה כי "הבקשה להיפוך נטל הראיה מתקבלת, ועל המבקש לפתוח בהבאת הראיות".

8.       השאלה המרכזית בתיק דנן היא האם אכן נערך בירור על אודות השיק שבמחלוקת בין פקידת הנתבע הגב' רבקה שלום לבין נציג התובעת מר מנחם האוזר.

9.       הגב' רבקה שלום הגישה תצהיר מטעם הנתבע שבו הצהירה בין השאר כי "השיק שולם לא לפני שניתן לי אישור טלפוני לתשלומו מנציג התובעת, מר מנחם האוזר, אשר אישר תשלומם של השיקים מהחשבון מעת לעת באופן שבשגרה וע"פי המוסכם בזמנים הרלבנטיים לתביעה. הפרטים אשר נתתי למר האוזר לצורך תשלומו של השיק הם: מס' השיק, סכומו, מועד פירעונו ושם המוטב, זאת כפי שעשיתי בפעמים קודמות בעבר ובהסכמת התובעת" (סע' 4 בתצהירה הנ"ל).     
     
עוד הוצהר בסע' 5 לתצהירה כי "הייתה קיימת הסכמה בעל פה בין הבנק לבין התובעת בכל הנוגע לאישורי משיכות שיקים, לפיה רק לאחר שיתקבל אישור טלפוני מאת מר האוזר או מר מיכאל כהן, נציגי התובעת, ישולמו השיקים."     
     
כן הוצהר , כי בדיקה ויזואלית של השיק אשר ביצעה טרם התשלום לא העלתה חשד כלשהו ולא גילתה כי השיק אינו תקין, שכן השיק נחזה להיות זהה בצורתו ובחתימות מורשיי החתימה מטעם התובעת על גביו לשיקים נוספים שנמשכו מהחשבון, ואף צורפו לתצהירה של הגב' שלום שיקים נוספים להשוואה. המצהירה אף מתארת כיצד קיבלו הודעה על ביטול השיק בחלוף כחודש וחצי, כאשר צוין אותו מספר שיק עם מספר חשבון אחר, וכיצד בחלוף כחודשיים וחצי הגיעה הוראת ביטול של השיק אשר נרשם לטענת התובעת לטובת מר פיק אנטוני.        
   

10.   בתצהיר שהוגש בתמיכה לתביעה הצהיר מר מנחם האוזר מטעם התובעת כי אכן "בדרך כלל נציג בנק הפועלים אומר לנו כי הוצג לו שיק מסויים לפירעון, ואנו מבקשים ממנו פרטים נוספים, לשם ביצוע הבדיקה" (סע' 4 בתצהירו).  
 

11.   עוד הצהיר מר מנחם האוזר כי "לא זכור לי כי נתבקשתי לאשר כי השיק אשר מספרו 1101655 על סך 211,250.98 ש"ח ומועד פירעונו 21.7.06, לאדם בשם שאדי נאסר אשר מספר תעודת הזהות שלו הוא 034127647, הוצא על ידי התובעת, וכי אישרתי כי שיק זה הוצא על ידי התובעת" (סעיף 8 לתצהירו). מר האוזר הוסיף והצהיר כי לו היה עורך בדיקה כזאת, הרי שהייתה מעלה כי אין שם ומספר תעודת זהות כאלה במערכת, והוסיף כי במקרים שבהם מתעורר בבנק חשד ומודיעים זאת לתובעת, אזי מבצעים בדיקה קפדנית יותר. כן הצהיר מר האוזר כי לטענת הבנק השיק שולם ביום 4.8.06 אשר נפל על יום שישי - יום שבו לא עובדים בבנק ועל כן לא יכול היה למסור אישור באותו יום, ולדבריו אף בבוקר יום א', ה- 6.8.06, איש מפקידי הנתבע לא יכול היה ליצור עימו קשר.